Was The Kotel Ever Covered With Garbage?

My daughter came home from Gan today, and told a version of the following story:

Soon after the Turkish Sultan Salim had conquered Yerushalayim he looked out from the window of his residence near the area where the Beit Hamikdash once stood and observed a woman dumping garbage. She explained that this was the custom of the Christian community ever since the Romans destroyed the Holy Temple of the Jews but were unable to destroy the West Wall of the Temple Mount. By dumping garbage at this site for centuries they hoped to eliminate any memory of the sacred wall.
The Sultan dumped a fortune of coins on the rubbish pile and invited all the residents of the city to dig for them. For thirty days the money-hungry people dug for these coins until the Wall was revealed.

(source) 

I rather dislike the story, especially the ending which has  a slightly antisemitic undertone. I spent some time googling, until I found what appears to be the source for the story. In the Book מדרש חדש on the Haggadah by Eliezer Nachman Poah (A memeber of a known family of publishers) published in Prezysm in  1892 (I found earlier printings of the book from 1641) the following story is told:

ומה שאמר מאשפות ירים אביון. נפה (נבא?) דוד ברוח הקודש מה שהיו עת??(עתידים) לעשות אומות העולם במרום בית המקדש. אשר שם כותל מערבי שלא זזה שכינה משם לעולם. וה כי הוגד לי שבימי המלך שולטאן סולימאן לא היה נודע מקום בית המקדש וצוה לחפש את ירושלים למצוא אותו. ויהי היום האיש הממונה על המלאכה הזאת אחרי שנתייאש מלחפש ולשאול. ראה אשה באה ובראשה סל מלא זבל וטנוף ויאמר לה: "מה זה בראשך", ותאמר "זבל" "ולהיכן את מוליכו?" אמרה למקום פלו'. אמר לה "מאיזה מקום את?" אמרה לו מבית לחם אמר לה ומבית לחם עד המקום הזה אין שום אשפה?. אמרה לו קבלה היא בידינו שכל מי שמוליך מעט זבל באותו מקום מצוה הוא עושה. אמר הממונה בעצמו הלא קבר הוא? ומה אנשיב רבי' להסיר הזבל מהמקום ההוא שמרוב היה נה?? לעפר התחתיתו. ויגל את מקום הקודש ויבא וייגד אל המלך יישמח מאד . ?? ? K?ב ולר?בנו (לכבסו?) הכותל במי שושנים ושם עשו בית תפלתם יער?? ה' ויחזיר לכונן אותו על מכונו. ויארה  בעינינו, ובשכיון שכינתו בתכו. ראו וררו עד היכן הגיעה רעת שונאינו. כי האשה הזאת ארמית היתה כאשר אמרה היא אל הממונה הכז'. וכל כונתם אינה אלא נטמא את הקדש ולטמאנו לען יסל? הוא ית' את השגחתו ממתו ח"ו, ולזה אמר דוד מאשפות ירים ?ביו? שהוא כמשמעו שעשו מקום הקדש אשפה ומשי ירים אביון:

I was happy to see that the ending where coins were thrown on the garbage heap does not 
appear in this earlier telling.  I also liked the addition of the Kotel being washed with Rose Water.

If anyone knows an earlier source for the story - or can decipher some of the worlds I couldn't quite make out, please let us know!